קטגוריות
כללי

איך לפרסם לדור ה-Z: כמה עקרונות מנחים

דור ה-Z הלך לגן עם סמארטפון. בואו חדשו להם יותר מזה. המציאו להם אתגרים. הם לא קונים כל דבר, קשה לרגש אותם, הם נסערים מהתקדמות טכנולוגית של ממש, והם מסבירים להורים שלהם איך להשתמש בפלפון. הם מרגישים גדולים. לא רק בגלל הפלפון אלא בגלל כל האינטראקציה סביבם. הכול תוסס, חי, שופע והם צריכים להחליט. עזבו ילדים מבולבלים, זה לא קורה להם. הם מחליטים ומהר. לדור ה-Z אין זמן לדפי נחיתה וקמפיינים. עוד לפני שהצגתם להם משהו חדש, הם כבר שמעו, ידעו עליו וכבר הכניסו עליו סרטון ביקורת ביוטיוב. כן ככה הם. נועזים , חכמים וכל אחד מהם בבוא היום ירצה גם לעשות אקזיט.

אספנו עבורכם כמה טיפים שיעזרו לכם לבנות אסטרטגיות שיווקיות שיתאימו בדיוק עבור דור ה-Z:

  1. מהיר, זריז, עכשיווי
    לדור של היום אין כוח לחכות. הזמן שלהם יקר להם. מה עדיף? לקרוא מאמר משעמם או לשחק פורטנייט? לכן, עלינו לקצר את הכל ב80% (כןכןכןכן). סרטונים? עד 15 שניות. טקסטים? משפט אחד או שניים מספיקים – אבל אל תהיו חופרים. אל תכניסו אותם לדף נחיתה עכשיו. זה לא מסובך להם טכנולוגית אבל עד שזה נטעןןןןן… בזמן הזה הם רוקדים במיוזיקלי, שולחים סלפי לקבוצה של הכיתה בוואטסאפ ומעלים תמונה לסטוריז. נסו להנגיש להם הכל על מגש של כסף. תמונה אחת עם משפט אחד פשוט – כןכןלאלא. בסרטונים תבטיחו להם שזה נגמר תוך כמה שניות. דברו מהר, זריז – הם מבינים הכל.
  2. גרפיקה משוגעת החוצה. רק אותנטיות –
    בעולם של פרסומות ופילטרים הכי חשוב להיות.. אממ.. טבעי! תשאלו את נטע אלחימסטר. הכל טבעי כפרה. די לפרסומות גרפיות. תראו לבני הנוער את האמת, תשקיעו בתמונות איכותיות אמיתיות ולא לגזור תמונה של ילד משאטרסטוק ומאחוריו רקע צבעוני. די. תשקיעו ביום צילומים ותפיקו חומרים איכותיים לחודשים שלמים. תנו לאותו נער לראות מה קורה בחיים האישיים שלכם, או מה קורה ביום ביום בעסק/ מותג שלכם. תחשבו אם הייתה לכם רשת אופנה והייתם במקומם- לא הייתם מעדיפים לראות את הקולקצייה בלייב מהחנויות? לא הייתם מעדיפים לראות מה קורה עכשיו ברגע זה בסניפים במקום לראות איזה שובר שהכינו בפוטושופ עם בחורה שהשיער שלה חתוך? נקודה למחשבה. חברות ענק משקיעות כסף באנימציות איכותיות, אפטרים מפוצצים, אפקטים תלת מימדים אבל שוכחים להציג את האמת. זה בסדר להראות שהמכשיר הסלולרי החדש שהושק הוא גלקטי וחללי – אבל עדיין, כל עוד אנחנו חיים בכדור הארץ – אל תתנו לילד לצפות שברגע שיקנה את זה הוא יקבל כוחות מיוחדים. נקודה אחרונה, לפעמים עדיף לצלם בסמארטפונים הרגילים שלכם על פני מצלמות בשווי 30,000 ש"ח (לא כולל העדשה). התמונות האמיתיות הן אלה שעושות להם את זה. הסרטונים הפשוטים הם אלה שמראים את האמת.
  3. אנשים משדרים אמינות –
    המוצר שלהם בהחלט מרגש. אבל הוא לא מעניין כל עוד הוא לא מוצמד למישהו. השירות שלכם נשמע אחלה, אבל למה שנקשיב עד הסוף לקריין ולא לאיש מדבר? אנשים משדרים אותנטיות בהתאם לסעיף הקודם. בני דור המילניום נוטים לעקוב ולבוא במגע ישיר עם המותגים השונים שהם אוהבים. בני דור ה-Z הם ההפך הגמור. הם מייחסים יותר משקל לדעתם של מובילי דעת הקהל השונים והם ללא ספק מעדיפים לראות אנשים רגילים ולא מפורסמים בפרסומות. בני הנוער יאמינו יותר לפרסומת סטורי שמישהי מהגיל שלהם מזמינה אותם להירשם/ לקנות על פני גרפיקה. בעידן של היום, אף אחד לא מאמין לפרסומות אך עדיין מאמינים לאנשים. נקודה נוספת, בני הנוער מושפעים מאוד מהמעגל החברתי שלהם. הם רוצים להיות כמו כולם. כשקבוצת אנשים ממליצה על מוצר או שירות מסויים נוצר אפקט העדר. כולם רוצים לנעול את הנעליים של__ או לצאת למסעדה ש___ תמיד נמצא בה.
  4. תנו להם לעבוד בשבילכם –
    בני הנוער אוהבים להיות מעורבים, ליצור בעצם, להשפיע על משהו, להראות את עצמם לאנשים אחרים. נסו להפעיל אותם, תנו להם ליצור בשבילכם את החומרים שאתם צריכים. הם יעשו את זה בצורה המתאימה לגילם, יחסכו לכם כסף ויהנו לאורך כל הדרך. הזמן שלהם יקר להם, חוץ מהרגע שבו הם בתחרות. ברגע הזה הם יעשו הכל כדי להצליח. דוגמאות לפעילויות שניתן ליצור:

א) תחרויות- תנו לבני הנוער להתחרות זה בזה, "מי שיצור את התמונה היפה ביותר יזכה ב-", "תראו לנו בדרך שלכם איך אתם רואים את זה" , תחרויות ריקודים, תחרויות שירים, ציורים, צילומים וכו'.

ב) אתגרים – "מי שיצליח לעשות את זה יזכה ב-" , "אותגרתם!", "אתגר הפיצה המשוגעת".

ג) עידוד תגובות- "מה דעתכם על?", "הצביעו 1 או 2 ותשפיעו איך יראה ה-", "תייגו את-" וכו'.

  1. כמות ולאיו דווקא איכות-
    בכל יום עולים אלפי תמונות, סרטונים ומאמרים לרשתות החברתיות. למה שיזכרו את התמונה שלך מלפני חמישה ימים? הכמות כאן הינו פאקטור רציני. צריך להיות רלוונטי, עדכני ולהציג את העסק/ המותג שלך באופן יום יומי.  נכון, אמנם עלויות ייצור הן בהחלט יקרות, אך הינה קצת טיפים שיעזרו לך ליצור הרבה – ובזול: תכננו את התכנים שלכם חודשים קדימה. באותו יום צילום השתדלו לקחת מספר רב של דוגמנים במגוון רחב של לוקיישנים. כך תצמצמו את כל הצילומים ליום אחד עם אותם צלמי סטילס ו/או וידאו. תזמנו הכל במשך כמה חודשים קדימה. כך תוכלו לבנות שכבת תוכן בסיסית ועליה תכנים נוספים.

לסיכום – הנוף הדיגיטלי נמצא בשינוי מתמיד, הוא תמיד מתפתח וכך גם ההעדפות של הקהלים השונים. לכן חשוב תמיד להישאר בחזית ולדעת לעשות את השינויים המתאימים כדי להגיע לקהל בדרך הטובה ביותר ולייצר לידים ולקוחות חדשים.

קטגוריות
בלוג

השיטה שלנו לבנות קמפיינים מנצחים שמכניסים מאות אלפי שקלים ל*לאורך זמן*

כולנו מכירים את המושגים קהלים קרים, קהלים פושרים, קהלים חמים. אבל איך זה בא לידי ביטוי בשלל הפלטפרומות? בואו נתחיל (ויש גם דוגמאות):

קמפיינים מסוג TOF

מדובר על קהלים קרים שלא נחשפו אלינו מעולם. ״מעולם״ זה פחות אפשרי בישראל, אבל בואו נניח שלפחות 180 ימים. בד״כ נעניק לקמפיין הזה 33% מתקציב המדיה! (אם אנחנו בתחילת דרכנו אפילו יותר: 50%+). החשיבות של הקהל הזה היא שבעצם מדובר בקהל הראשוני שנכנס למשפך- אנחנו צריכים כל הזמן להמשיך למצוא קהלים חדשים על מנת להגדיל את הנפח של הקהלים החמים. ברגע שנגיע בצורה קבועה לקהלים חדשים כך נכניס אותם למשפך השיווקי שלנו ונייצר לנו כל הזמן הכנסה. מספיק שגולש אחד הביע עניין, וזהו, הוא אצלנו בכיס.

איזה קראייטיב מתאים?

  • סרטונים– חשוב מאוד שאנשים יכירו אותנו ואת המוצר שלנו כמו שצריך, אנחנו דואגים כל הזמן לחשוף אותם למוצר שלנו, ליתרונותיו ולאופן השימוש בו. אנחנו לא נראה תמונות מוצר כי זה פשוט לא רלוונטי, תחשבו שזה קהלים שמעולם לא פגשו אתכם, מה תמונת המוצר תסביר לו בדיוק?
דוגמא לסרטון לקהלי TOF – תמיר פישמן – ניהול תיקים
  • קופי ארוך: כשזאת הפעם הראשונה שהקהל שלנו נחשף אלינו, אנחנו חייבים להיות מאוד מדוייקים בכתיבה שלנו. קופי קצר לא בא בחשבון כאן. הגולש חייב להבין את המוצר לעומקו לפני שיכנס לאתר שלנו. בקופי נדבר על נקודות הכאב, נסביר אודות הפתרון ונדגיש את היתרונות בשימוש המוצר.
דוגמא לקופי ארוך לחברת הסייבר F5
  • סרטון של קונים שמתמשים במוצר- יכול להמחיש בצורה מדוייקת על אופן השימוש והיתרונות של המוצר. אם אפשר להשתמש במשפיענים – בכלל. חשוב מאוד נושא האותנטיות.
דלית מג׳ונסון קלין מדגימה את השימוש במופ החדש
  • כתבות תוכן- חשוב מאוד להכניס את הגולשים לכתבת תוכן ארוכה שמסבירה באופן נרחב על המוצר ועל יתרונותיו, חשוב לנו לתפוס את העין של הגולשים עם כותרות טובות לדוגמא: המוצר המהפכני שכבש את ארצות הברית הגיע לישראל! / 5 דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם קונים בוסטר לרכב / מתחדשים לחג? הינה פריטים שאתם חייבים בארון שלכם.
כתבת תוכן שכתבנו למותג התכשיטים Mine&Shine

באיזה פלטפורמות אנחנו בונים קמפיינים של TOF?

  • פייסבוק (Traffic/ Conversion > view content) רוב קהלי הTOF נמצאים שם- אנחנו יכולים לטרגט תחומי עניין, התנהגויות, קהלי Look a like (לוקאלייק נחשבים לקהלים קרים! נכון שהם דומים לקהלים חמים אבל הם עדיין לא נחשפו אלינו מעולם.)- פייסבוק ואינסטגרם הינן הפלטפורמות המובילות לתפוס קהלים חדשים ולהכניס אותם בעלות יחסית נמוכה לאתר שלנו, לגרום להם לצפות בסרטון ראשוני ולהביע מעורבות.
  • גוגל Search- הפלטפורמה הכי יציבה מבין כולן- אנשים מחפשים אתכם כל הזמן ואתם פשוט לא נמצאים שם. חשוב מאוד להרים קמפיינים Search מסודר ומסועף – שיכיל את כל מילות המפתח הרלוונטיות. אנחנו אוהבים לחלק את קמפיין החיפוש בהתאם לקטגוריות השונות באתר ולהוביל ללינק הקטגוריה.
מודעת סרץ׳ לתמר קוסמטיקס
  • יוטיוב- כאשר אנו מציגים מוצר חדש או משתמשים בוידיאו להעביר את המידע שלנו – חשוב מאוד להשתמש ביוטיוב. רמת הקשב של הגולשים ביוטיוב הרבה יותר גבוהה מפייסבוק למשל, ולכן קל מאוד לאתר גולשים שיאזינו או יצפו במסרים שלנו. ניתן ״לצבוע״ בקלות את כל מי שצפה בסרטוני הוידיאו שלנו.
  • נייטיב Taboola / Outbrain – את הכתבות מומלץ לקדם בעיקר לקהל קר על מנת לצבוע קהלים חדשים. תמיד נעדיף להשתמש בפלטפורמות הללו, מכיוון שהן מחוברות לאתרי התוכן המובילים, ואנחנו רוצים לתפוס את הקהל שלנו קורא כתבות תוכן אחרות- ככה הוא בקשב מירבי ורוב הסיכויים שהוא יקרא את הכתבות שלנו עד סופן.
  • טיקטוק – (Traffic) פלטפורמה מגניבה במיוחד שיכולה בהחלט להכניס המון טראפיק לאתר בזול. יש להקפיד להשתמש בקראייטיב מותאם לפלטפורמה ולהעביר בצורה פשוטה את המסרים שלנו. כמובן שזה מותאם לקהל צעיר אך לא רק.
  • גוגל שופינג – מתאים בעיקר לאתרי סחר (איקומרס) בעלי קטלוג מוצרים. אחד הקמפיינים היציבים ביותר שאם יודעים לבנות אותו נכון – יקפיץ לכם את המכירות מקהלים קרים בצורה פנומנלית. חשוב לזכור שגוגל שופינג מתנהל כמו ״זאפ השוואות מחירים״ – חשוב מאוד שהמחיר שלנו יהיה אטרקטיבי ביחס למתחרים, שתמונת המוצר תהיה ברורה ושכותרת ותיאור המוצר יהיו בשפה בה מחפשים את המוצר ואף יכילו את מילות המפתח הרלוונטיות.
מודעת גוגל שופינג – Barberus

קמפיינים מסוג MOF

קהלי MOF הינם קהלים שבאו איתנו במגע כלשהו אך עדיין לא יצרו איתנו אירוע משמעותי, הינה כמה דוגמאות:

  • קהלים שביקרו באתר.
  • קהלים שצפו בסרטונים מעל אחוז מסויים.
  • קהלים שהיו מעורבים איתנו בפייסבוק ואינסטגרם.
  • קהלים שצפו במוצרים ספציפיים.
  • קהלים שקראו את כתבות התוכן שלנו.
  • קהלים שעוקבים אחרינו ברשתות חברתיות.

הקהלים הללו כבר מכירים את המוצר שלנו או לפחות שמעו עלינו וראו אותנו. הם קהלים מאוד חשובים עבורנו- הם הביעו עניין וכעת עלינו לשכנע אותם לקנות או להזכיר להם שאנחנו קיימים.

איזה קראייטיב מתאים?

  • גרפיקות/ מודעות סטטיות- המודעות הסטטיות ממירות יותר ותופסות את העין בצורה פשוטה ונוחה, קל לאנשים להזכר בנו ולהיכנס שוב לאתר. בגרפיקות נדגיש את המוצר, ניתן עוד סיבות לקנות אותו ונדגיש כי המלאי מוגבל וכדאי להם לרכוש אותו בדיוק עכשיו.
  • סרטונים / תמונות – לקוחות משתמשים- נכון שרשמנו את זה גם בקהלי TOF אבל עדיין ניתן להשתמש כאן בסרטונים מהסוג הזה. הם מאוד משכנעים וזה סוג של ״אפקט העדר״ – כולם קונים, גם אני חייב!
מודעה ממירה של השוקה

באיזה פלטפורמות אנחנו בונים קמפיינים של MOF?

  • פייסבוק / אינסטגרם – (Conversions > Purchase) ראשית, הקהל שם הוא הגדול ביותר מבין שאר הפלטפורמות. מאוד קל לנהל קמפיינים של רימרקטינג בפייסבוק ואינסטגרם. העלות שם זולה יחסית לשאר הפלטפורמות. כמו כן, ניתן לטרגט בקלות אנשים שיצרו מעורבות במודעות, הקליקו, צפו מעל X שניות בסרטונים ויצרו לייקים / תגובות ושיתופים.
  • גוגל דיספליי / GDN – לקהל שכבר ביקר באתר שלנו – הבאנרים ״ירדפו״ אחריהם באתרים המובילים: ווינט, וואלה!, מאקו, N12 ועוד. גם פה, הקמפיינים זולים במיוחד. לרשימת המידות לחצו כאן.
דוגמא למודעת GDN
  • בקמפיינים לאתרי סחר (איקומרס) – גוגל סמארט שופינג – שילוב של גוגל שופינג + דיספליי – רדיפה של מוצרים ספציפיים שנצפו באתר ולא נרכשו בתוך רשת המדיה של גוגל.
  • טיקטוק – (Convetions > Purchase) פלטפורמה זולה במיוחד – קלאסית לקמפיין רימרקטינג לקהל שלנו.

קמפיינים מסוג BOF

קהלי BOF הינם קהלים שבאו איתנו במגע כלשהו אך עדיין לא יצרו איתנו אירוע משמעותי, הינה כמה דוגמאות:

  • קהלים שצפו במוצרים מסויימים אך לא רכשו.
  • קהלים שהוסיפו לעגלה ב-X הימים האחרונים – ולא רכשו.
  • קהלים הגיעו לעמוד הסליקה ולא סיימו.
  • קהלים ששהו מעל ל-X שניות באתר / ביקרו ב-X דפים באתר וכו׳.
  • קהלים שרכשו אצלנו באתר (נוכל לבצע אפסיילים ותמיד לדאוג שהקהל שרכש מאיתנו יחשף אלינו על מנת שיחזור שוב ושוב).

הקהלים הללו הביעו כוונת רכישה של המוצרים שלנו והם הקהלים החשובים ביותר. עלינו לפתות אותם במבצעים, הטבות, אפסיילים ושיטות מכירה שונות בשביל לגרום להם לסיים את תהליך המכירה.

איזה קראייטיב מתאים?

  • מודעות סטטיות – הטבות ומבצעים- זה הזמן ״לחפור״ בהארד-סייל: קנו עכשיו! מבצע לזמן מוגבל! הזדמנות שלא תחזור וכו׳. קהלי – BOF הם קהל שמכיר אותנו היטב, עשה המון בדיקות וכעת אנחנו צריכים לתת לו סיבה מספיק טובה לעצור הכל ולקנות עכשיו.
מבצעי סוף שנה של ג׳ונסון קלין
  • קטלוג מוצרים / רימרקטינג דינמי – להציג את המוצרים הספציפיים אותם הגולש ראה ולהזכיר לו שהם עדיין מחכים לו לסיום הרכישה.
רימרקטינג דינמי – חברת האופנה INK
  • באנדלים – זה הזמן לשווק חבילות פרימיום, או מספר מוצרים בהנחה – ולהגדיל את הכדאיות של הגולשים לחזור עכשיו לאתר ולרכוש את המוצרים.

באילו פלטפורמות אנחנו בונים קמפיינים של BOF?

  • פייסבוק / אינסטגרם – (Catalog > Purchase) – קמפיין רימרקטינג דינמי שפשוט יעשה את העבודה עבורכם.
  • גוגל סמארט שופינג – שילוב של גוגל שופינג + דיספליי – רדיפה של מוצרים ספציפיים שנצפו באתר ולא נרכשו בתוך רשת המדיה של גוגל.
  • מערכת ניוזלטרים / SMS –  ישנן דרכים רבות לשפר את יחס ההמרה באתר שלכם אך הדרך הבולטת ביותר היא באמצעות שיווק אוטומטי (Marketing Automation). בעזרת מערכת זו, ניתן לתקשר עם קהלי ה-BOF באמצעות פופאפים, דואר אלקטרוני, הודעות SMS ופוש חכמים – בהתאם לפעילות שהם ביצעו באתר. תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.
מקור- https://www.slideshare.net/

חשוב מאוד לזכור לחלק נכון את התקציב. אנחנו מחלקים בד״כ את התקציב החודשי כך:
קהלי- TOF > מקבלים 50% מהתקציב.
קהלי- MOF > מקבלים 25% מהתקציב.
קהלי- BOF > מקבלים 25% מהתקציב
.

קטגוריות
סקירת תוכנות שיווק

המלחמה הקרה: מה עדיף? Shopify או WooCommerce

מה שהכי חשוב לדעת הוא שאין באמת תשובה נכונה. יש תשובה נכונה – לכל אחד ואחת, לכל חנות וחנות, והכל תלוי בסיטואציה ובמה רוצים להשיג. אז אחרי שהבהרנו שיש צורך להתחשב במצב ובמה רוצים לקבל – בואו נצלול פנימה ונבין מה ההבדלים בין המערכות.כשבונים אתר סחר, יש לנו שלוש אפשרויות עיקריות:

  • שימוש במערכת קוד פתוח, כגון WooCommerce או Magento
  • שימוש במערכות שמוצעות כשירות – כגון Shopify או eshop הישראלית. אפשרות זו מאפשרת פתיחת חנות מהירה במיוחד, ומייתרת את הצורך בהחזקה של שרתים.
  • פיתוח מאפס על גבי מערכת מותאמת אישית – מתאים במיוחד לחברות גדולות בעלות תקציב גבוה

אז עכשיו כשההבדל העיקרי בין Shopify ל-WooCommerce ברור, בואו נצלול למים העמוקים ונראה איזו מערכת "טובה יותר".

פלטפורמת SHOPIFY

חברת Shopify היא חברה שהוקמה עוד בשנת 2006 בקנדה, ומהווה מאז ועד היום פלטפורמה לבניית אתרי מסחר אלקטרוני. המייסד שלה, טוביאס לוטקה, רק רצה לבנות אתר סחר לציוד סנואובורדינג, אבל לא היה מרוצה ממה שקיים בשוק, וכמתכנת ויזם, החליט שאולי בעצם כדאי לפתוח חברה משלו שתעשה בדיוק את זה.השירות של Shopify ניתן על גבי הפלטפורמה ופתיחת חנות לוקחת כמה דקות, רק ממלאים כמה פרטים ומתחילים ניסיון ל-14 יום, ללא צורך בכרטיס אשראי.היתרונות העיקריים של הפלטפורמה הם:

  • אין צורך בתחזוקה – כל השרתים מתוחזקים על ידי החברה שמחזיקה מערך שמקושר באופן יציב ומהיר לכל תשתיות הרשת העולמיות.
  • תמיד מעודכנת – מאחר ולא מדובר בשרת עליו צריך לאחסן את האתר – כך גם אין צורך לעדכן את התוכנה של האתר, היא תמיד תהיה מעודכנת.
  • התממשקות פשוטה. מכיוון שאין צורך לדעת קוד, ניתן בקלות להתממשק למערכות חיצוניות, כמו למשל מערכות שילוח שייצרו עבורכם תוויות משלוח בקלות וביעילות. בין ההתממשקויות הקיימות אפשר למצוא את דואר ישראל, BoxIt ו-YDM.
  • בחירה מיידית מתוך למעלה מ-1,000 תבניות – בלחיצת כפתור משנים את הנראות של החנות שלכם. המערכת של Shopify ביחד עם התבנית שנבחרה מאפשרת עריכה נוחה של דפי האתר והמוצר, תוך שימוש בהגדרות פשוטות וקלות לביצוע.
  • שירות לקוחות – שירות הלקוחות של Shopify פועלים במספר אפיקים וניתן ליצור קשר בצ'אט, אימייל ואפילו לבקש שיחה חוזרת.
  • תמיכה מובנית באתר מרובה שפות.

רגע, אבל אם המערכת סגורה, איך ניתן לעצב משהו ייחודי?כפי שנאמר, הפלטפורמה של Shopify כוללת בתוכה מעל 1,000 תבניות, אך כמובן שלא תמיד הכול יתאים לכולם. במקרה כזה, ניתן בהחלט ליצור תבנית חדשה וייחודית לחנות שלכם.המנוע של התבניות בנוי ב"שפה" מיוחדת שנקראת Liquid, ואפשר ליצור תבניות משלכם. כמו בכל פלטפורמה, מבחינת העיצוב – השמיים הם הגבול.נשמע טוב, אבל מה החסרונות?

  • כישראלים, אנחנו צריכים אתר שנכתב מימין לשמאל, שלא כמו עמיתנו מעבר לאוקיינוס. העובדה היא, שלא כל התבניות מותאמות למה שנקרא RTL, או Right To Left, כלומר שפות שנכתבות מימין לשמאל. יש כמה אפליקציות בחנות שיכולות לסדר את זה לחלק מהתבניות, אבל לעיתים יש צורך בהתאמה אישית.
  • האתר עצמו לא בבעלותנו. ניתן כמובן לייצא את כל המוצרים אם יש צורך לקובץ כמו CSV (קובץ עם ערכים מופרדים ב-","), אך האתר עדיין נשאר בחזקת הפלטפורמה.
  • לא כל ההתממשקויות יהיו קיימות. מאוד יכול להיות שהסליקה המועדפת לא תהיה אפליקציה שאפשר לחבר בלחיצת כפתור.
  • עלויות נוספות כאשר לא סולקים דרך Shopify בעצמם (תלוי מסלול).

פלטפורמת WOOCOMMERCE

הפלטפורמה של WooCommerce יושבת על אחת ממערכות התוכן הנפוצות ביותר בעולם – WordPress. מדובר במערכת פתוחה שמאפשרת לכל אחד ואחת להשתמש בה בחינם וללא עלות. דא עקא, שפה טמונה ה-"בעיה". מאחר ולא מדובר במערכת שבנויה בצורת פלטפורמה שנותנת שירות, תהליך הבניה של אתר הסחר הינו ארוך יותר, ומצריך תחזוקה של שרת פרטי. יחד עם זאת, ל-WooCommerce ישנם יתרונות רבים, וביניהם:

  • המערכת כתובה בקוד פתוח ומשמשת מעל חמש מיליון חנויות ברחבי העולם, וכמעט כל התממשקות קיימת בתור תוסף. במידה ויש צורך בהתממשקות חדשה, אין מחסור במפתחים שמכירים את המערכת ויכולים לפתח עבורנו את מה שנדרש.
  • מאחר ו-WooCommerce היא בעצם תוסף שיושב על WordPress, תהליך ההתקנה הוא יחסית פשוט, אך עדיין נדרש ידע טכני מסוים, בניגוד ל-Shopify.
  • מאחר וכמות החנויות שבנויות על גבי המערכת כל כך גדולה, נוצרה קהילה מאוד גדולה של משתמשים ומפתחים, ופותחו הרבה תוספים שמקלים על תהליך הבנייה, כגון אלמנטור, שמשמש כתוסף הכי נפוץ כיום לבניית אתר WooCommerce או WordPress ללא ידע בקוד.
  • עלויות סליקה נמוכות יותר. כאשר משתמשים ב-Shopify ונעזרים סליקה חיצונית, כמו ברוב המקרים פה בישראל, יהיו עמלות נוספות על כל סליקה מעבר לעמלות הסולק. לכן, ב-WooCommerce העמלות יהיו אלו של חברת האשראי ולפי ההסכם, ללא עמלות נוספות.
  • תוספים חינמיים. למרות קלות השימוש ב-Shopify, הרבה מהתוספים שמגיעים מצד שלישי יגעו עם חיובים נוספים. לדוגמא, אתר דרופשיפינג יוכל למצוא תוספים חינמיים או מאוד זולים ב-WooCommerce, ללא עלויות נוספות, לעומת עלות חודשית ב-Shopify.
  • למרות שבשתי הפלטפורמות יש תמיכה נרחבת ב-SEO, מאחר ו-WooCommerce בנויה על גבי WordPress כמות האפשרויות וההתאמות שניתן לעשות היא כמעט בלתי מוגבלת, ושם תהיה עבודה טובה יותר וקלה יותר.

כמו כל דבר בחיים, לא הכל וורוד גם ב-WooCommerce. אז מה הם החסרונות של המערכת?

  • תחזוקה שוטפת. מערכות בקוד פתוח טומנות בחובן גם חיסרון; יש צורך באחסון נפרד ורכישה או השכרה של שרת, דבר אשר מצריך ידע טכני או להעזר בשירותים של מתכנת. לעומת זאת, ב-Shopify אין צורך בידע טכני נרחב מדי, ובכמה לחיצות כפתור אפשר להגדיר כמעט כל דבר שצריכים.
  • באתרים מרובי שפות יש צורך להשתמש בתוספים מיוחדים (כגון Polylang ו-WPML), תוספים אשר מצריכים תשלום נוסף, בדרך כלל שנתי. ישנם מקרים בהם המעבר לא יהיה פשוט ומכיוון ששפות הם אינן דבר פשוט באתרי מראש – עקומת הלמידה תהיה גבוהה הרבה יותר מאשר ב-Shopify.
  • עדכונים. אוי עדכונים. הבעיה הגדולה של WordPress היא בעדכונים. לא תמיד עדכונים של המערכת עצמה והתוספים שבשימוש חופפים. עדכון מוקדם מדי של המערכת, או כל אחד מהתוספים יכול להביא למצב שבו המערכת תהיה מושבתת אם אין גיבוי (שבכל מקרה חשוב לעשות לפני כל שינוי).
  • מאחר ומדובר בפלטפורמה בקוד פתוח וחינמי, אין תמיכה במובן הקלאסי של המילה. ישנה תמיכה בקהילות פורומים או פייסבוק, אבל כל דבר מעבר יהיה צורך להתייעץ עם מומחה בתשלום. התמיכה ב-WooCommerce ניתנת רק עבור תוספים שהם פיתחו, וכל תבנית שבה משתמשים, התמיכה מצד המפתחים שלה.

אז מה טוב לי?

כמו שכתבנו עד כה, לכל מערכת יש יתרונות וחסרונות משלה, ולמעשה כל יזם ויזמית איקומרס צריכים וצריכות לחשב את הצרכים והדרישות שבהן יש צורך, ולפי זה להגיע לכדי החלטה.אם ההעדפה היא לכמה שפחות התעסקות בצד הטכני ומכירה עיקרית לקהל יעד בינלאומי – יש מקום גדול לשקול שימוש ב-Shopify. אם ישנה דרישה למכור לקהל ישראלי ורצון לשמור על כל המידע עם בעלות מלאה על הנכס – אזי WooCommerce תהיה הבחירה הנכונה. ואם הגעתם או הגעתן עד לכאן, תודה רבה על הזמן שהקדשתם, ואשמח אם תענו על השאלה:

אז אילו אנשים ונשים אתם ואתן – WooCommerce, או Shopify? 😉

קרדיט: Shay Rosenfeld